בסה"כ בינינו, אני לא באמת מבינה למה פתחתי בלוג. קראתי עכשו שוב את "אודות" ותהיתי אם לא כדאי פשוט להישאר מגיבה לפוסטים של אחרים במקום לרשום כל מיני שטויות משלי כי מתברר שאת כל מה שיש לי להגיד אני לא באמת יודעת להוציא כאן. אבל אני ממשיכה לנסות. כמו שאומרים מיטב המטפלים: אם לא מנסים לא יודעים.
- כרגע גמרתי לקרוא את הפוסטים של עמית, דבורית, עידן, יריב ודורה (שמתי לב שכל אחד שכותב מוסיף את אלה שכתבו על זה לפניו? מן תגובת שרשרת כזו? ככה זה עובד בבלוגוספירה? ) לראיון המביש של דה מרקר עם נטלי קרמר והדבר היחיד שנשאר לי לומר בעיקר אחרי הפוסט המעולה של דורה זה שאני שמחה עבור מודו ונטלי קרמר על כמות היח"צ שהם זכו לה בזכות כתבה שכתובה ככה. מי יודע, אולי אם הכתבה הייתה טובה לא היו כותבים עליה בכ"כ הרבה בלוגים מצליחים. (אה, וגם בבלוג שלי…)
- כמה מילים על נענע 10 החדש. קודם כל (באיחור לא אופנתי אני יודעת) אני מתה על הלוגו! נענע בחזקת 10 זה נהדר. (כן, למרות שהוא בפונט כ"כ בסיסי) העיצוב החדש: אוהבת את הצבעים (קצת קשה לי להתרגל לאפור) לא אוהבת את המרקרים, הם נראים כאילו הם נמצאים שם בטעות. naname נהדר, אהבתי. היה לי קל להתמצא, אולי כי אף פעם לא גלשתי יותר מדי בנענע אז היה לי נוח שאני יכולה לראות כל מה שיש שם כבר בתפריטים מהעמוד הראשי.אני חושבת שאני צריכה להתרגל. לא יודעת אם תהיה לי הזדמנות להתרגל כי אני עדיין לא גולשת הרבה בנענע וככל שהרידר שלי מתמלא ויש יותר אפליקציות חברתיות מעניינות ורשתות חברתיות ופיצ'רים חדשים ומגניבים זה גם פחות מעניין אותי.מודה ומתוודה. לפחות בינתיים.
- מתה על פייסבוק החדש. עשו לי את היום עם ההוספה של הטאבים… (כמה מעט/הרבה צריך כדי לעשות לי את היום?). במסגרת השיחה על ממשק משתמש – הממשק החדש מעולההההההה. לא חשבתי שאני אתלהב ככה, חייבת לסיים את הפוסט הזה, אני הולכת לשחק קצת בפרופיל החדש שלי בפייסבוק…
להוסיף את השמות של אלה שכתבו על משהו לפניך בעניין מסויים הוא התנהגות בלוגית ראויה.
יש יותר פוסטים על הכתבה הזו מכמות האנשים שקראו אותה בלי לחפש מה היא באה להגיד…
המארקרים של נענע 10 ישר מעלים לי את המחשבה על סיכומים של האונברסיטה…
ברכות על הבלוג
הי מותק, שמח שהחלטת לחזור לכתוב!
מסכים לגבי הנענע החדש… כבר דיברנו על זה. בהחלט אוהב את הלוגו!
אוהב אותך מלאן.
חנן,
אתה צודק ללא ספק ולכן הזכרתי, ההערה שלי לא נבעה מציניות אלא מלמידה של התנהגות הבלוגוספירה, למידה מעניינת ומרתקת לכשלעצמה.
תודה על התגובה:)
היי אורלי מזל טוב על הכתיבה.
אין על לכתוב דברים ולהביע אותם ברבים, זה אחד מהדברים שיוצרים אצלינו הרגשה כוחנית בפנים. במיוחד שמשהו אחר מגיב לכך. לי יש בלוג כבר כמה שנים, הוא אומנם לא בנענע בלוגים ,למרות שחשבתי על לסחוב אותו לנענע מסיבת הפופלריות של האתר. לאחר שיקולים רבים הגעתי למסקנה כזו שעדיף את האנונימיות שבו למרות הכל. הוא בלוג לפעמים חריף במהותו. עוד דבר אח ד על כך שאתה כותב. העולם שלך הופך להיות מציאות של משהו אחר.
בכל אופן מפסוט עליך
מתוך גורם אישי, כללי, ותת חללי
אחד שכתב בשבילך מלפני תקופת התנך, עוד בזמנים אנונימים לגמרי ורק חתימה אחת.
קינקי.
סחטיין על התמונה!